בשבועות האחרונים, לאט לאט הקרוואנים שהיו חלק מנוף הקיבוץ ב30 שנה האחרונות, החלו להעלם….
לאחר תקופה ארוכה שאף אחד לא גר בקרוואנים ולאחר הרבה התלבטויות הנהלת הקיבוץ החליטה שהגיע הזמן לפרק את אתר הקרוואנים ולפנות את השטח.
וזה הזמן להיזכר בהתחלה….
בית ראשון במולדת היה מיזם של התנועה הקיבוצית לקליטה ראשונית של העולים החדשים מחבר המדינות, הרעיון היה להקל את השתלבות העולים בארץ. מעל 90 אחוז מהקיבוצים התגייסו למשימה והתגבשה מסגרת אחידה: העולים נמצאים כשנה בקיבוץ, לומדים עברית באולפן, עובדים מספר ימים בחודש ובתום התקופה הם יכולים להחליט אם לעבור למעומדות או לעזוב.
בתאריך 11.12.90 הגיע מכתב מועדת המשק של התק”ם:
משרד השיכון, המנהל לבנייה כפרית החליט להציב קראוונים להקמה מידית. לקיבוצכם אושרו 10 קראוונים…”
ואכן הקיבוץ אישר את הקמת הקראוונים. ישראל זוטא היה המקשר והמפקח מטעם הקיבוץ, שרון שחר תכננה את השבילים והצמחייה שנשתלה בשכונת הקרוואנים.
בעזרת “קרן מוריה” ופעילי “בית ראשון במולדת”, נרכש ציוד ראשוני לטובת העולים שכלל: 6 מקררים, כירות גז, פלטות חשמל לבישול, ספות ומיטות, שולחנות כתיבה, כסאות, פינות אוכל, שמיכות ושאר כלי מיטה לחורף ולקיץ.
(הפרטים בכתבה זו נלקחו מתוך כתבה שכתבו עידית בארי ורינה שחר לעיתון “דפים” בספטמבר 2010, כאשר מלאו 20 שנה למבצע בית ראשון במולדת. התמונות צלומו בשנת 1991).
עם השנים גרו בקרוואנים חברי קיבוץ, חיילים ואף משפחות שכירות. בשנים האחרונות מצב הקרוואנים לא איפשר מגורים בהם והשטח נשאר עזוב ומוזנח.
לפני כשנתיים עוד הספיקו לצלם במקום סרט סטודנטים אשר חזר אחורה בזמן לתקופת בית ראשון במולדת.
בהמשך תמצאו כמה תמונות מהימים היפים של אתר הקרוואנים ותמונות וסרטונים של פינוי הקרוואנים.
בזו תמה תקופה
