פרידה מעץ האורן

בשנת 1933 עברו המתיישיבים הראשונים מעין בידה לגבעה – איפה שהיום אנחנו יושבים.

הבניין הראשון שנבנה היה מבנה הקומתיים שהיום שוכנים בו הספריה והסטודיו של נטלי.

עיינות 1938 – השטח שבין חדר האוכל לבניין הקומותיים

הניין שימש כבית ילדים בקומה למטה ודירות לרווקים בקומה למעלה. באותה תקופה, כמובן שלא היו מזגנים, לכן שתלו עצים בכניסה לגנים, בצורת עיגול כדי שיהיה לילדים צל ומקום לשחק בו.

זהבה הרמתי עם הילדים:רינה שחר (עם הראש למטה), אורי לנגר (אח של דליה), תמר ברגר, אלישבע אלמי

ילדי הגן, עם המטפלת יונה יוסיפון (מימין) והגננת לאה.

עומדים מימין לשמאל:התאומות דבורהלה ורחלי בן מאיר, יורם אופק, דובי גביש, יצחקי קריב, דורון ברפל, רבקה פינק, ורדה דגני.

יושבים – משמאל לימין:יובל רבן, יונה נרי, שוקי זינגר ושמעון חיות.

לפני כלושה שבועות נפרדנו מעץ הארון האחרון שנשאר מאותה תקופה – נערכה לכבודו מסיבת פרידה והילדים הכינו לו ציורים וברכות. מסיבת הפרידה אורגנה ע”י צוות הנוי.

ולפני כשבוע העץ נכרת.

על גזע העץ הכרות שנשאר אפשר לראות טבעות – כל טבעת מציינת שנה אחת.

מוזמנים ללכת ולספור כמה טבעות יש בגזע ולגלות מה גילו של העץ.