נולד ב- י”ז סיון תרפ”ג / 01.06.1923 בעיר קישינב בסרביה שברומניה
נפטר ב- כ”ז כסלו תש”ע / 14.12.2009 בגיל 86 וחצי
ונקבר ברמת-דוד
ההורים: סימה ויוסף ברפל.
עלה עם אמו לארץ בשנת 1924
הגיע לשרונה ממגדל צדק עם הוריו בשנת 1928.
נשא את שושנה לוצקי לאשה בשנת 1949
צאצאים: הבנים דורון ועפר. שלוש נכדות ונכד אחד
תולדות חיים:
אורי נולד ב-י”ז סיון תרפ”ג / 01.06.1923 בעיר קישינב בסרביה שברומניה, בן בכור להוריו סימה ויוסף ברפל.
בתחילת 1924 עלה עם אמו ארצה ואביו נשאר שם כי עסק בפעילות ציונית.
כעבור שנה- הצטרף אביו למשפחה ויחד נדדו בין מספר ישובים עד שהתיישבו במגדל-צדק.
בשנת 1928 הגיעה המשפחה לשרונה שבעין בידה (עיינות, רמת-דוד).
תקופת ביה”ס הייתה עבור אורי מסלול נדודים.
בכתות הנמוכות למד בנהלל, אחר-כך במשמר העמק ומשם עבר לגבע. בגיל 16-18 למד בביה”ס כדורי ושם חיזק את ידיעותיו בחקלאות.
ב-1943 התגייס אורי לצבא הבריטי ובהמשך שירת בבריגדה במצרים ובאירופה. עם סיום המלחמה היה פעיל בעליה ב’.
שנה לאחר שחזר לביתו, בשנת 1948- פרצה מלחמת העצמאות ואורי גויס והשתתף בקרבות טירת צבי, משמר העמק, סג’רה ובחזית המצרית.
בכולם גילה עוז רוח וכושר מנהיגות.
בחזית המצרית- תפס פיקוד לאחר הריגת המג”ד והצליח לחלץ את הלוחמים והפצועים ממארב שאליו נקלעו.
פעולתו זו זכתה להערכה רבה וצוינה בהסטוריה של קרבות הדרום.
בתום המלחמה חזר אורי לביתו בעיינות ובינואר 1949 נשא לאשה את שוש והקימו את ביתם.
לזוג נולדו שני בנים, דורון הבכור ואחריו עפר.
עשר שנים עבד אורי בכל ענף שנדרש ובעיקר ברפת ובפלחה.
בכל מקום עבודה הפעיל אורי “ראש גדול” לתכנון וביצע פעולות ייעול להקל על העובדים ובעיקר לשפר את התפוקה והתוצאות.
פעילותו נשאה פירות יותר מאוחר גם מחוץ לקיבוץ.
בשנים 1960-1961 יצאה המשפחה לשליחות לצרפת ועבדה בחוה חקלאית , בה עברו הכשרה, צעירים וצעירות מצפון אפריקה, לפני עלייתם ארצה.
בתום תקופת השליחות, לאחר שוב המשפחה לרמת-דוד, קיבל אורי את ריכוז ענף הפלחה.
אורי השקיע את כל כוחו ומרצו לקידום הענף: הגה ופיתח מערכות כנפיים מיוחדות לקומביין, למניעת נפילת ראשי הסורגום לאדמה, מה שהקטין את הפחת והעלה את היבול.
יחד עם צוות המסגריה, בנה אורי את המדשנת הגדולה, שעברה יותר מאוחר תכנון משופר והפכה למוצר ייצוא חשוב של מפעל המתכת בשנות ה- 70 וה- 80.
לאחר ריכוז הפלחה קיבל אורי לארבע שנים את ריכוז ועדת הביטחון של איחוד הקבוצות והקיבוצים.
בתפקידו זה הוטל עליו בשבת בה פרצה מלחמת יום כיפור, למהר אל רמת הגולן ולהחיש את פינוי הילדים והנשים מכל הישובים והמהלך נעשה בהצלחה.
אחר-כך, השתתף בעצמו במלחמה כמפקד אגד תחזוקה ואף נפצע בקרבות.
כשחזר, נבחר לתפקיד מזכיר הקיבוץ. היה בין הפעילים והדוחפים לאירועי שנת היובל אותה ציינו החברים והילדים במבצעים רבים ומוצלחים בשנים 1976/77.
מהמזכירות עבר אורי למחלקת השיווק במפעל המתכת והשקיע את כולו בקשרים עם לקוחות, העלאת רעיונות לשיפור המוצרים ובחידושים שונים.
היה איש של תחביבים שונים: פיסול במתכת, גינון עם שלל קקטוסים וכתיבה בחרוזים.
אורי, הבן הבכור של הקבוצה, נפטר ב- כ”ז כסלו תש”ע / 14.12.2009 בגיל 86 וחצי.
השאיר אחריו את שוש אשתו, שני בנים, שלוש נכדות ונכד אחד.
אורי היה “ראש גדול” במלוא מובן המילה וכך נזכור אותו.
יהי זכרו ברוך!