נולד ב-כ”ז אדר תר”צ / 27.3.1930 בבית חולים העמק בעין-חרוד
נפטר ב- ט’ אייר תש”ס / 14.5.2000 בגיל 70
ונקבר ברמת- דוד
ההורים: שושנה קרצ’בסקה ושלמה יוסיפון
אחים: במו, רבקה ועזריאל (עזי)
נישא בעיינות (רמת-דוד) לצפורה (פיצי) בשנת 1950.
צאצאים: שלוש בנות- עירית, ענת, שלומית
נכדות ונכדים.
תולדות חיים
אפרים נולד ב- כ”ז אדר תר”צ / 27.3.1930 בבית חולים העמק ששכן בקיבוץ עין-חרוד.
בן שני להוריו שושנה ושלמה יוסיפון, מראשוני המתיישבים בעיינות (שרונה שבעין בידה), אח לבמו.
היה מהילדים הראשונים שנולדו במקום.
ילדותו עברה בקיבוץ של אז שהיה מאופיין בחופש רב ועצמאות של הילדים.
כבר בילדותו אהב לצאת לשדות ולעזור לאביו בעבודתו על הטרקטור. הפלחה- היתה אהבתו וה”ענף” שלו.
ב-1942 נשא אביו, יוסיפון, את חנה לאישה ונולדו לאפרים שני אחים נוספים רבקה ועזריאל (עזי).
את פיצי הכיר בהגיעה עם גרעין של “מכבי הצעיר” להכשרה ברמת-דוד בשנת מלחמת העצמאות.
בשנת 1950 נשא את פיצי לאשה ונולדו שתי הבנות- עירית וענת.
כשהייתה ענת בת ארבע, עזבה משפחת יוסיפון לבאר-שבע והחלה לחיות שם. נקנתה דירה, נולדה עוד בת- שלומית ואפרים עבד בנהגות בחברת “תובלה”.
לאחר כ- 11 שנים טובות אפרים חלה, הפסיק לעבוד בנהגות ועבר טיפולים.
לכשהבריא- ביקש לחזור עם משפחתו לרמת-דוד ולעבודתו בענף הפלחה.
אפרים היה מאושר בחזרתו הביתה אבל לאחר שנה מאושרת בשדה חזרו הכאבים ואפרים הצטרך להחליף מקום עבודה.
הוא החל לעבוד במפעל, במחסן הכללי (עם שמואל בן- מאיר) וניסה גם להשתלב במוסך ביחד עם במו אחיו.
אבל אהבתו הגדולה הייתה למשפחתו ולמקום עבודתו האחרון- “הממלכה שלו” ליד קופת הבית בה תיקן חפצים קטנים שהובאו אליו: תנורים, שעונים, כלי עבודה וכו’.
כתבה סמדר זינגר: ” הממלכה של אפרים צריך לדעת הייתה גם מקום מפגשם של חברים אשר הגיעו לפרלמנט יום-יום בשעה 10- וכמה צחוקים ודיבורים זרמו שם. ידי הזהב שלו תיקנו הכל. לא היה פריט שהתקלקל לחבר- שלא הובא לתיקון אצל אפרים”.
מספרת פיצי אשתו: “אפרים היה בן-אדם לא קל כלפי חוץ אבל במשפחה- הוא היה בעל ואבא טוב, סבא חם ואוהב.
בשנים האחרונות היו גם ימים קשים, מחלות, אבל המוות בא באופן פתאומי. לפני שיצאנו לדרך האחרונה עוד הספיק להתרחץ, להתלבש יפה, להתבשם, לדבר בטלפון עם הבת שלומית. הכול קרה קרוב לבית, בא בפתאומיות”….
אפרים נפטר ב- ט’ אייר תש”ס/14.5.2000 מעל גיל 70 .
השאיר את פיצי אשתו, את אחיו במו ורבקה, את בנותיו, נכדות ונכדים.
יהי זכרו ברוך!
