נולד בי’ כסלו תרע”ח / 25.11.1917 ביריששוב-נובה בפולין
נפטר בי”ב אייר תשס”ט / 6.5.2009 בגיל 92
ונקבר ברמת דוד
שם האם: מלכה
נישא לבלומה ב-1947
עלה לארץ ב-1948
צאצאים: שתי בנות ובן, תשעה נכדים וחמישה נינים.
תולדות חיים
אריה נולד בי’ כסלו תרע”ח / 25.11.1917 בעיירה יריששוב-נובה בפולין .
המשפחה היתה ברוכת ילדים, שכן הוריו היו אלמנים שנישאו, ולכל אחד מהם ילדים מנישואים קודמים.
אריה היה הבכור מבין שלושת ילדי המשפחה המשותפת ( ביחד היו 11 ילדים).
אביב של אריה נפטר, בהיות אריה בן 10, ולמרות שהיה תלמיד טוב, החל לעזור לאמו בעבודתה לפרנסת המשפחה, ומצא זמן להמשיך בלימודיו.
כשהתבגר, שכרה לו אמו מגורים בלבוב, ואריה גר ולמד שם עד פרוץ המלחמה.
עם כניסת הגרמנים, נותק אריה ממשפחתו ולא ידע מה גורלה.
הוא, עם עוד אלפים רבים נסגר בגטו לבוב, והועסק בעבודות כפייה.
יום אחד, בדרכו לעבודה, הזהיר אותו השומר הגרמני מהאפשרות שדרך זו מיועדת להריגה, עזר לאריה לברוח וכך הוא ניצל.
אריה ברח, הגיע אל קבוצת פרטיזנים ביער, ומשם גויס לצבא הרוסי ולחם בלנינגרד.
תוך שירותו בצבא, חלה אריה, אושפז, ולאחר שהחלים, נשלח לעיר אלמאטאר בקזחסטאן.
בשנים אלה מאות אלפי פליטי מלחמת העולם נדדו במזרח אירופה חסרי בית וחסרי כל, ואריה שהיה בודד ומנותק מכל קשר עם משפחתו החל לעסוק בארגון עזרה לנכים ולפליטים.
הוא הקים נקודת תמיכה, גייס עוזרים והיה אחראי על חלוקת כספי תמיכה לנזקקים.
בנוסף, הקים מסעדה וחנות קטנה ודאג לאספקה לכל נזקק.
אריה נשאר באלמאטאר עד סוף המלחמה.
בתום המלחמה חזר לביתו, אך איש לא שרד.
אריה נסע ללבוב, חבר לכמה מבני העיר וביחד הם יצרו קשר עם אנשי ארגון הבריחה, שכבר פעלו באזור.
הם הוברחו על פני אירופה והגיעו לגרמניה. שם צורפו לקבוצה גדולה של ניצולים שציפו לעליה.
בגרמניה פגש את בלומה והם נישאו ב-1947.
מגרמניה הם עברו לסלובקיה ומשם לאיטליה. משם הועלו על האנייה “לא תפחידונו”. התנאים היו קשים. מטוסים אנגליים גילו אותם והם הועברו לקפריסין, שם נולדה הבת הבכורה שרהל’ה.
מקפריסין עלו לארץ באנייה “קדמה” והגיעו לרמת דוד ב-1948.
המשפחה נקלטה היטב. אריה התבלט בכישוריו, בתבונתו וביחסי אנוש מצוינים.
הוא ריכז את ענף הפלחה שבע שנים, אך עיקר פועלו המקצועי- עבודתו בענף המתכת.
אריה התחיל לעבוד במסגריית הבית. הוספו רתך, מהנדס ועובדים שהתמקצעו, נבנתה מסגריה חדשה, הוקם בית אריזה ומוסך, ומסגריית הבית הפכה למפעל מתכת רמת דוד, כשלאריה יש תרומה חשובה במפעל זה.
הוא עבד ופעל בעבודת כפיים מקצועית, הוערך מאוד על-ידי חבריו לעבודה, והקרין אופטימיות ואהבת אדם.
אריה נפטר בי”ב אייר תשס”ט / 6.5.2009 בגיל 92.
השאיר אחריו את רעייתו בלומה, שתי בנות ובן, תשעה נכדים חמישה נינים.
יהי זכרו ברוך!
