נולדה ב- ג’ סיון תרפ”ו / 16.05.1926 בחיפה וירדה לארגנטינה
נפטרה ב- ט’ טבת תשע”ח / 27.12.2017 בגיל 91 ושבעה חודשים
ונקברה ברמת-דוד
ההורים: לוי ולאה בן-דב
נישאה ליגאל בארגנטינה בשנת 1948
בשנת 1963 עלתה עם משפחתה לארץ והגיעה לרמת-דוד
צאצאים: לואיס, מרסלו, מרקו, גילה ומרים, 17 נכדים ונכדות, 23 נינים ונינות
תולדות חיים
אתל נולדה ב- ג’ סיון תרפ”ו / 16.05.1926 בחיפה להוריה לוי ולאה בן-דב, אחות תאומה לכרמל.
הייתה לה אחות מבוגרת ממנה פרידה ואח אחד צעיר יותר יוסף. בהיותה בת שלוש ירדה המשפחה לארגנטינה, לבואינוס- איירס בשל קשיים כלכליים. בבית דברו ברוסית ובחוץ דיברו בספרדית.
את יגאל הכירה כשעברה המשפחה להתגורר באזור של יהודים. הם נישאו בשנת 1948 ונולדו להם בארגנטינה חמישה ילדים: לואיס, מרקו, גילה,מרסלו ומרים.
בשנת 1963 החליטה המשפחה לעלות לארץ והגיעה בחודש מרץ לקליטה ברמת-דוד עם חמשת ילדיה.
בהמשך נקלטו בקיבוץ גם הוריה ואביה נקבר בבית העלמין שלנו.
קשה הייתה הקליטה בקיבוץ על אתל למרות שילדיה נקלטו יפה בבתי הילדים. אתל עבדה כמטפלת בגן של הבת מרים וגם בכיתתו של מרסלו.
משם עברה לעבוד מספר שנים במטבח וחדר האוכל. בשנת 1970 התחילה לעבוד במכבסה עם מרים מלכי והמשיכה למחסן הבגדים, מקום עבודתה האחרון בו התמידה לעבוד עד הגיעה לגיל 82 עת החליטה “לצאת לפנסיה”.
הילדים גדלו, ומלבד מרקו שהקים את משפחתו בקיבוץ, התפזרו ברחבי הארץ, נישאו אחד אחרי השני ודור הנכדים הגיע.
ביתם של אתל ויגאל היה מלא תמיד במשפחות ילדיהם ונכדיהם ובהמשך גם הנינים. משפחת שביט נחשבה תמיד למשפחה מאוד מלוכדת.
אתל אמרה שזה האושר והעושר הכי גדול שלה. היא אהבה את משפחתה הענפה .
אהבה להשתתף בטיולי הקיבוץ, לרקוד ולהתחפש עם יגאל בפורים.
במשך 10 שנים התמידה לנסוע מידי שבוע לפעילות בסב-יום, שם עשתה התעמלות וטאי צ’י.
השכול והצער היו חלק מחייה של אתל. בעלה יגאל נפטר בשנת 1997, הבת גילה נפטרה בשנת 2004, ואחריה אחותה התאומה אליה הייתה מאוד קשורה.
גם בריאותה של אתל החלה להידרדר והמשפחה הספיקה לציין לה את יוםהולדתה ה-90.
לפני 11 חודשים עברה להתגורר בבית “עיינות” ושם נפטרה ב- ט’ בטבת תשע”ח / 27.12.2017 בגיל 91 ושבעה
חודשים.
הותירה אחריה חמולה ענפה של חמשת ילדיה לואיס, מרסלו, מרקו, גילה ומרים, 17 נכדות ונכדים, 23 נינות ונינים.
תם סבלך אתל. נוחי בשלום ליד יגאל אישך.
יהי זכרה ברוך!
