נולד ב- כ”ב טבת תרצ”ז / 5.1.1937 בוילנה
נפטר ב- כ”ז חשון תשע”ב / 24.10.2011 בגיל 75
ונקבר ברמת-דוד
ההורים: אליהו ונחמה וולוצקי
ב- 1947 עלה לארץ והגיע לקבוצה
ב- 1971 נשא את מרי לאשה
צאצאים: שני בנים ושתי בנות ( אלי, מעין, נמרוד, מיכל)
שלושה נכדים ושלוש נכדות
תולדות חיים:
גרשון נולד בוילנה ב- כ”ב טבת תרצ”ז / 5.1.1937 והיה בן יחיד להוריו אליהו ונחמה וולוצקי.
למשפחתו של אליהו היה בית מסחר לציוד חקלאי, והוא נשאר לעבוד בו לאחר שכמה מאחיו עלו לארץ לפני המלחמה.
כשפרצה המלחמה דאג אביו- אליהו, להעביר את גרשון בן השנתיים, למשפחת איכרים נוצרית ואת אשתו, נחמה, למשפחה בכפר אחר.
נחמה, התחזתה לחרשת ואילמת כדי שלא יזהו את יהדותה על פי מבטאה ועבדה כרועת פרות אצל האיכר. האבא אליהו, התחבר לפרטיזנים שביערות ליטא, ונהרג באחת מהפעולות לקראת סוף המלחמה.
עם השחרור ע”י הרוסים, אספה נחמה את גרשון מהמשפחה שאצלה העביר את שנות המלחמה והחלה לנדוד איתו ברחבי אירופה עד שהגיעו לאיטליה.
באיטליה נוצר קשר עם המשפחה שהייתה בארץ.
האם, ביקשה שהמשפחה תדאג להעלות את גרשון לארץ בכדי שיוכל להתחיל ללמוד והיא תעלה יותר מאוחר.
אריה וולוצקי ז”ל, הדוד, הצליח לדאוג לעלייתו של גרשון.
לאחר שהייה של שנה וחצי באיטליה, בגיל- 8, הצטרף גרשון לקבוצת ילדים ודרך עליית הנוער הגיע בשנת 1947 לארץ.
הדודים, אריה ויעל ז”ל, לקחו אותו לביתם ברמת-דוד וצרפו אותו לחברת הילדים בקיבוץ.
גרשון מספר שילדי הקיבוץ קבלו אותו יפה מאוד, ולאחר מספר חודשים היה כאחד מהם.
קליטתו בקיבוץ הייתה טובה מאוד – לדבריו, אולי הודות לכך שהייתה לו משפחה דואגת ואוהבת ברמת-דוד.
אמו נחמה, עלתה אחריו, שהתה קצת ברמת-דוד, עברה לתל-אביב ונישאה בשנית. לאחר פטירת בעלה השני החזיר אותה גרשון לרמת-דוד, מקום בו חייתה עד לפטירתה.
גרשון, שהיה המבוגר מכל בני כיתתו רצה לוותר על לימודיו בכיתת י”ב ולהתגייס לצבא. שכנעו אותו ללכת לבי”ס מקצועי בחיפה וללמוד מסגרות במקום י”ב. גרשון, שעבד כילד במסגריית הקיבוץ, הסכים והחל ללמוד מסגרות בחיפה.
סיפור הלחימה של אביו ונפילתו השפיעו עליו מאוד והוא נלחם להיות קרבי בצבא. ז
ה לא היה קל – אבל הוא הצליח לשכנע את מפקדו בצבא ושרת בחיל קרבי.
בשובו לקיבוץ, נכנס לעבוד במסגרייה. היה אחד מהצוות שהקים את מפעל המתכת, והתמיד לעבוד ולהיות פעיל עד לגילויה של מחלתו האחרונה.
גרשון ומרי נישאו בשנת 1971. תחילה גרה המשפחה בקרית טבעון ולאחר כמה חודשים, חזרו מרי וגרשון לקבוצה עם בנם הבכור אלי.
לזוג נולדו שני בנים- אלי ונמרוד, ושתי בנות- מעין ומיכל. אלי, מעין ונמרוד נישאו והקימו משפחות והרחיבו את המשפחה בשלוש נכדות ושלושה נכדים.
גרשון היה פעיל כל השנים בחיי הספורט, בפעילות מישקית וחברתית. היה מקובל מאוד על כל החברים ודעתו תמיד נשמעה באסיפות ובדיונים בקיבוץ.
החודשים האחרונים היו קשים, אבל השהייה בביתו, מוקף בכל משפחתו הגדולה וחברים רבים, ודאי הקלו נפשית על הסבל והכאב הגופני.
על מעשיו ופועלו ודאי עוד יסופר ע”י אלה שחיו במחיצתו או עבדו איתו שנים כל-כך רבות.
גרשון הלך מאתנו ב- כ”ז חשון תשע”ב/ 24.10.2011 בגיל קרוב ל-75.
השאיר אחריו את אשתו מרי שני בנים ושתי בנות, שלוש נכדות ושלושה נכדים.
גרשון יחסר לנו מאוד מאוד בחיי היום- יום שלנו.
יהי זכרו ברוך!
