נולד בט”ו תמוז תרפ”ה / 7.7.1925 בעיר וולין בגרמניה
נפטר כ”א באדר א’ תשע”ט / 26.2.2019, בגיל 94
נקבר ברמת דוד
הורים: רוזה וארתור מוזס
נישא ליפה האוזר בשנת 1951
עלה לארץ במאי 1949
הצטרף לרמת דוד ב 1949
צאצאים: 2 בנים מוטי ז”ל וערן ,בת אחת ורד, 6 נכדים ו 3 נינים
תולדות חיים:
דן נולד בטו’ תמוז תרפ”ה / 7.7.1925 בעיר וולין בגרמניה להוריו רוזה וארתור.
לדן היו שני אחים ושניהם הגיעו ארצה בשנות השלושים לפני המלחמה. כילד נשאר לבדו עם הוריו בבית המשפחתי הגדול והוחלט לשלוח אותו ללמוד בברלין.
כשהיה בן 13, עם עלייתו של היטלר לשלטון, נשלח דן לאנגליה עם ה”קינדר טרנספורט”. הוריו לא רצו לעזוב את גרמניה. באנגליה חי בכפר ליד ברמינגהם אצל משפחה מאמצת, שהיתה עמידה ואפשרה לו ללמוד מכונאות אצל מיסטר גרין.
דן סיפר שהיה הולך לבקר בכנסייה כי בית הכנסת בכפר היה קטן והכנסייה היתה מפוארת לכן העדיף ללכת עם מיסטר גרין לכנסייה.
לאורך המלחמה דן שמר על קשר מכתבים עם הוריו דרך הצלב האדום. הקשר נותק בשנת 1945 ולאחר המלחמה התגלה כי ניספו במחנה מיידנק.
הקשר עם אחיו הגדולים בארץ נשמר כל זמן שהותו באנגליה והם שלחו לו מהארץ את עיתון הג’רוזלם פוסט. היה לדן חשוב לעלות לארץ ולהילחם במלחמת השחרור.
בדרך הארוכה ארצה התיידד עם שני חברים והחבורה הגיעה לארץ ישראל במאי 49′. על אף ניסיונות שכנוע מצד אחיו הגדולים לבוא לעיר הגדולה ת”א ולהשתלב כמכונאי בחברת “דן”, בחר דן בחיי קיבוץ והוא ושני חבריו הגיעו לקיבוץ רמת דוד. הוא היה להוט להתגייס לצבא ואחרי חודש בקיבוץ התגייס לחיל החימוש, בהיותו בן 25.
בביקוריו בקיבוץ בחופשים מהצבא פגש את יפה, שלמדה עברית במסגרת עליית הנוער ועבדה במרפאה והקשר עימה התחזק במהרה. בשנת 1951 נישאו ונולדו להם שלושה ילדים: מוטי, ערן וורד.
דן ויפה חיו יחד בזוגיות אוהבת ותומכת וגידלו משפחה יפה לתפארת.
בשנת 1970 נהרג מוטי, בנם הבכור, באירוע טרגי בעת עבודתו בשדות הקיבוץ והוא בן 18. למרות הכאב הנורא נשאו יפה ודן את הכאב בליבם והמשיכו בפעילות בחיי הקיבוץ.
מבחינה מקצועית, דן השתלב במוסך הקיבוץ ובפלחה ולאחר מכן במוסך מפעלי העמק. אחרי מספר שנים כעובד חוץ הודיעו לדן שצריך אותו בבית והוא התייצב כאחראי קיטור ואחזקת חדר האוכל והמטבח עד העברת המטבח לספק חיצוני בשנת 2007. במכתב הפרידה מחדר האוכל צוין הניהול המקצועי והשקט של דן לאורך השנים, שהיו לעזר רב לקהילה ולענף המטבח.
בשנת 2000 נפטרה יפה, ולאחר שנתיים דן הכיר את פרידה והם הזדקנו יחד באהבה ודאגה זה לזו. פרידה נפטרה לפני כשלוש שנים, ולדן היה קשה מאוד להתמודד עם האובדן הנוסף.
על אף הליווי הצמוד והמסור של המטפל קישור והחיבור העמוק שהיה ביניהם, העצב היה גדול.
לפני כשנה דן עבר להשתכן בבית עינות וגם שם הכיר חברים, ונהנה מביקוריה של פרידה מגבת בנסיעה בקלנועית ברחבי הקיבוץ, עצירה לגלידה במרכולית, לחיצת יד חמה ושיחת חולין על המדרכה עם חברים וחברות, ובפעילות בערבי המרקים במועדון בקיבוץ.
משפחתו של דן היתה לו מקור לגאווה והיתה חשובה לו מאוד. הוא היה איש יקר, נעים ואהב מאוד את הקיבוץ. תמיד עם מילה מעודדת והוקרת תודה. חיוך מכל הלב ועיניים טובות ומלאות אהבה.
דן נפטר בבית עיינות, בכ”א באדר א’ תשע”ט/ 26.2.2019 והוא בן 94.
הוא השאיר אחריו את בנו ערן, בתו ורד ,שישה נכדים ושלושה נינים.
יהי זכרו ברוך!
