זהבה הרמלין (לבית וסרמן)

נולדה בה’ אייר תרע”א / 3.4.1911 בהורודנקה, פולין

נפטרה בט’ תשרי תשמ”ט / 20.9.1988 בגיל 77

ונקברה ברמת-דוד

ההורים : נפתלי ושרה וסרמן

עלתה לארץ ב-1933

נישאה לחיים הרמלין ב-1935

הגיעה לרמת-דוד ב-1950

צאצאים: שני בנים – גדעון ואסף ונכדים.

תולדות חיים

זהבה נולדה בה’ אייר תרע”א / 3.4.1911 בהורודנקה בפולין להוריה נפתלי ושרה וסרמן, ולה שתי אחיות ושני אחים.

המשפחה עסקה בחקלאות, היתה מסורתית ופתוחה לרכישת השכלה.

זהבה רכשה השכלה כללית, וסיימה את בחינות הבגרות בביה”ס התיכון . באותה תקופה היה גידול וצמיחה של התנועה הציונית ושל פעילות תנועות הנוער.

היא הצטרפה לחוג אקדמאים שהתארגן לעליה לארץ, ולאחר תקופת הכשרה הצטרף חוג זה לקבוצת גורדוניה שעלתה להתיישבות בכפר-החורש.

עבדה בבישול בתנאים קשים, אך תמיד שמרה על אופטימיות וזכתה להערכה רבה מצד החברים.

בכפר החורש הקימה עם חיים הרמלין את המשפחה שהיתה מרכז לפעילות חברתית, ושם נולדו הבנים גדעון ואסף.

לאחר מלחמת העצמאות, עברה המשפחה לגניגר ומשם לרמת דוד.

ברמת דוד עבדה זהבה בבתי ילדים, במחסן הבגדים ובמטבח. כן היתה חברה בוועדת חברה.

בית משפחת הרמלין היה מרכז לכל המשפחה המורחבת, וגם מרכז המפגשים ליוצאי כפר החורש.

כאשר חלה חיים, סעדה אותו וליוותה אותו עד לפטירתו ב-1967. לאחר- מכן, המשיכה במסורת שלו- במדידת הגשם (מסורת שעברה גם לדור השלישי).

זהבה היתה אישה צנועה באורח חייה, צמודה למשפחתה ולחבריה, כאשר ערך העבודה היה קדוש בעיניה.

בקיבוץ התפרסמו הקציצות אותן טיגנה מידי יום במטבח לארוחת הצהריים.

זהבה היתה אשת שיחה נעימה, בעלת הומור דק, שותפה ומעורבת במתרחש בקיבוץ, והיתה קשורה מאוד למשפחות הבנים ולנכדים.

זהבה נפטרה בט’ תשרי תשמ”ט / 20.9.1988 בגיל 77.

“למות בערב יום הכיפורים- זכות גדולה היא”..

זהבה השאירה אחריה את שני הבנים גדעון ואסף ו-7 נכדים.

יהי זכרה ברוך!