ולדה בט”ו אלול תרע”א / 8.9.1911 בברין, צ’כולוסבקיה
נפטרה בג’ טבת תשנ”ב / 10.12.1991 בגיל 80
ונקברה ברמת- דוד
ההורים : סיגמונד ופאולה ארנהַפט
נישאה ב-1938 לאליהו
עלתה לארץ ממאוריציוס ב-1945
ובאותה שנה הגיעה לקיבוץ
צאצאים: רותי ונכדים.
תולדות חיים
חוה נולדה בט”ו אלול תרע”א / 8.9.1911 בברין, צ’כולוסבקיה לשעבר, לסיגמונד ופאולה ארנהַפט.
לחוה היו עוד ארבעה אחים ואחיות. אביה התפרנס ממסחר. צביון המשפחה היה מסורתי – דתי.
חוה היתה פעילה בתנועת “מכבי” ו”מכבי- הצעיר”. היא הכירה את אליהו בפעילות בתנועת ה”מכבי”, והתחתנה איתו בשנת 1938.
בדצמבר 1939 חוה ואליהו התכוונו לעלות לארץ בעליה לגאלית, אך היטלר נכנס באותה תקופה למדינה שנקראה אז צ’כוסלובקיה וגרם להחרמת הדרכונים של כולם, ובגלל זה הם נאלצו להישאר בברטיסלבה שבסלובקיה ולחכות לאנייה שתיקח אותם לארץ.
בתום תשעה חודשים בסלובקיה הם הגיעו בקבוצה שאורגנה ע”י “מכבי” ו”החלוץ” לעיר נמל ברומניה- טולצ’ה ומשם הם המשיכו באנייה “אטלנטיק” לכיוון הארץ.
בתום מסע קשה של שלושה חודשים חוה ואליהו הגיעו לחיפה.
האניה ששהו עליה נתפסה בדרך שבין כרתים לחיפה ע”י הבריטים.
בחיפה לא נתנו לנוסעים לרדת לחוף, וחילקו אותם ל-3 אניות שאחת מהן שנקראה בשם “פטריה” , שקעה במקום בעקבות פיצוץ.
חווה ואליהו הועברו מחיפה לעתלית, למחנה שבו שהו כ-10 ימים ומשם העבירו אותם למרחקים, לאי “מאוריציוס” שבאוקינוס ההודי.
חווה ובעלה שהו במחנה על האי מאוריציוס כ-חמש שנים, כל זמן מלחמת העולם השנייה.
התנאים במחנה לא היו קלים ; המקום שהגיעו אליו הגולים היה נגוע בקדחת, והם שוכנו בבניין אבן שהיה בעבר בית כלא צרפתי.
הבחורים גרו בתאים פתוחים של אסירים והבחורות גרו בנפרד בפחונים של בית הסוהר של הנשים.
רק לאחר שהות של שנתיים במאוריציוס הרשו לבחורים ולבחורות להיפגש וגם זאת רק לזמן קצוב.
על האי, הגולים הצליחו להקים מפעלים שונים, כגון בתי מלאכה, שירותים פנימיים, תזמורת, בתי חולים וכ”ו.
חוה למדה על האי איך להיות אחות, ועבדה בבית חולים שהוקם שם.
היא ואליהו קיבלו כסף תמורת עבודתם, וכך יכלו לערוך קניות בקנטינה.
הגולים על האי זכו ליחס חם מהאוכלוסייה המקומית של מאוריציוס.
על אף יחסו האכזרי של מפקד המחנה, והתנאים הקשים ששררו בו, חווה ואליהו הצליחו לשרוד ואפילו יצרו קשר עם משפחה צרפתית שאירחה אותם, באותם פעמים שאפשרו להם לבקר בעיר שעל האי.
בתם היחידה של חוה ואליהו רותי , נולדה על האי מאוריציוס.
בתום המלחמה, בשנת 1945 , עלו חווה ובעלה באנייה “פרנקוניה” עם בתם רותי לארץ והגיעו לקיבוץ.
חווה עבדה בקיבוץ בעבודות שונות, במטבח של בית ספר, כחובשת במרפאה, בפדיקור ובמחסן הבגדים.
הידע והניסיון שצברה במהלך עבודתה כאחות במחנה על האי מאוריציוס, עזרו לה בתפקידה במרפאה של הקיבוץ.
חווה אהבה לאמץ ולעזור לאנשים ששהו באופן זמני בקיבוץ, לדוגמא: חברי אולפן, ומתנדבים. היא עשתה זאת ביחד עם בעלה.
חוה עסקה הרבה בעבודות יד, ותחביבה העיקרי היה סריגה של נעלי בית לכל תינוק שנולד בקיבוץ.
חוה נפטרה בג’ טבת תשנ”ב / 10.12.1991 בגיל 80.
השאירה אחריה את בתה, רותי ונכדים.
יהי זכרה ברוך!
