יוסף ברפל

נולד בתרנ”ז / 1896 באודיסה, רוסיה

נפטר בכ”ד שבט תשל”ב / 9.1.1972 בגיל 76, ונקבר ברמת- דוד

ההורים: חיה ויצחק ברפל

נישא לסימה ויינשטיין בשנת 1920

עלה לארץ בשנת 1925

בשנת 1928 הגיע לקב’ עיינות מחדרה

צאצאים: אורי ויוכבד (יוכה), 2 נכדים, 3 נכדות ושני נינים.

תולדות חיים

יוסף נולד בתרנ”ז / 1896 באודיסה וגדל באווירה תרבותית ומתקדמת בין בוגרי גימנסיות ואוניברסיטאות.

בנוסף ללימודיו החילוניים, למד עברית והצטרף לחוגים הציוניים והיה הרוח החיה בחוגים אלה.

באודיסה הכיר יוסף את סימה ויינשטיין ובשנת 1920 הם נישאו תוך החלטתם לעלות לארץ.

עם פרוץ הפרעות ביהודי אוקראינה נרתם יוסף לעזרת נפגעי הפוגרומים והרחיב את קשריו בפעילות הציונית.

אז החלה הבריחה מעבר לגבול, יוסף וסימה היו בבסרביה, רומניה כחמש שנים, כאשר עבודתו של יוסף התמקדה במרכז תנועת “החלוץ” ובסניפיו הרבים.

בשנת 1923 נולד הבן אורי בבסרביה.

מאוחר יותר הצטרפה המשפחה למגדל צדק, שם נולדה יוכה, לאחר מכן עברו לחדרה, שם עבדו בנטיעות, ובמחצבה.

לאחר מכן עברו לעין-בדה – היא קבוצת עיינות.

מאז הצטרפותו של יוסף לקבוצה, נחשב לאיש מפתח, מנהיג טבעי, חכם אוהב אדם, איש חזון ומעשה.

ניהל בפועל את ענייני הקיבוץ, היה גזבר וסדרן עבודה, וזכה לאמון החברים.

היה מעורב בכל נושאי ההתיישבות ופיתוח מקורות הפרנסה, והיה ממקימי ארגון משקי עמק יזרעאל.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נקרא יוסף ע”י ראשי הסוכנות היהודית לעמוד בראש מפעל הבריחה מאירופה הכבושה.

הוא היה ממנהיגי ההעפלה ועליה ב’.

יציאתו לשליחות לוותה בעידוד התנועה והקיבוץ.

בשנת 1945 נפטרה רעייתו סימה.

יוסף המשיך בפעילותו, אך חזר לארץ ולקיבוץ.

מאוחר יותר נישא בשנית לגאלה.

בשנת 1951 נקנה ה”צריף הירוק” באוסטריה והובא לעיינות בעזרתו של יוסף ברפל.

הצריף שימש למגורי כל חמולת ברפל: משפחות ברפל, הורי שמואל בן מאיר, ומשפחת בן מאיר.

יוסף חזר לפעילות ציבורית. הוא היה שותף בעיצוב גופים שונים שנוסדו אז בארץ, היה ממקימי חברת “מקורות” , היה מחלוצי הספנות העברית , וכן כיהן בהנהלת צים.

יוסף יזכר כחבר יקר ואהוב שנערץ על ידי חברי התנועה וחברי הקיבוץ בשל פועלו הרב.

יוסף נפטר בכ”ד שבט תשל”ב / 9.1.1972 בגיל 76.

השאיר אחריו את אורי ויוכה, 5 נכדים ו- 2 נינים .

בשנת 1974 פרסם אורי מילשטיין ספר שנכתב על יוסף ברפל בשם: “קדמון וחבורתו” (בהוצאת עם-עובד) .

“קדמון” היה כינוי של יוסף במוסד לעליה ב’.

יהי זכרו ברוך!