ישראל גביש (גרביש)

נולד באדר ב’ תרע”ג/ 3.1913 בוילנה, פולין.

נפטר בא’ ניסן תשמ”ה/ 23.3.1985 בגיל 72, ונקבר ברמת- דוד.

ההורים: חנה ודוב גרביש.

עלה לארץ ב-1939 מפולין

בשנה הזו נישא לשרה לבית ויינשטיין.

ב-1941 הגיע לקבוצה מקבוץ בית זרע.

צאצאים: עפרה, חנה ודב, ושמונה נכדים ונכדות.

תולדות חיים

ישראל גביש (גרביש) נולד באדר ב’ תרע”ג/ 3.1913 בוילנה, פולין להוריו חנה ודוב גרביש.

אביו לימד בישיבה ואמו עסקה במסחר, ונהגה לעזור לעניים בעיקר לפני מועדים וחגים.

צביון הבית היה דתי תוך זיקה ציונית ואהבה לארץ.

ישראל היה חניך ישיבה וביה”ס “תרבות” – אבל כנער, הצטרף לתנועת הנוער החלוצית “השומר הצעיר” והיה פעיל מאוד כמדריך ומרכז פעילות חברתית- תרבותית, היה בהכשרה ארוכה בוולוז’ין, התגייס לצבא הפולני ולאחר שחרורו מהשרות הצבאי עלה לארץ ב-1939 (עם שרה שאותה הכיר עוד מגיל צעיר).

בשנה זו נישא לשרה, בני הזוג הגיעו למרחביה ולבית זרע, וב-1941 נקלטו ברמת- דוד.

היתה לישראל נכונות להיענות לכל עבודה שהיא הנחוצה ביותר.

הוא היה רפתן, עבד במספוא, ובמשך שנים היה פלח.

כאשר פרש מענף זה היה בין המתנדבים בעונה לעת קציר וקטיף. לאחר מכן עבד כנהג משאית (גם במלחמות ישראל היה נהג צבאי).

לישראל היה חוש טכני מעולה, הוא קיבל על עצמו את הטיפול במערכת הקירור והחימום החשמלי, ובתחום האלקטרוניקה טיפל במכשירי התקשורת האלקטרוניים מהרדיו ועד לטלוויזיה.

בין תפקידיו הנוספים- כיהן כסדרן עבודה והיה חבר בוועדת הביטחון.

ישראל היה חובב רדיו (תחום שלמד בעצמו) ויצר קשרים בארץ ובעולם עם חובבים כמוהו. כן הרבה לכתוב על משפחתו ועל החיים בקיבוץ, אבל את כתביו אלה שמר לעצמו.

בקיבוץ פרסם פיליטונים שאותם קרא במסיבות. היה לו חוש הומור שבו שולבה גם ביקורת על אורח חיי הקיבוץ.

ישראל נפטר בא’ ניסן תשמ”ה/ 23.3.1985 בגיל 72.

השאיר אחריו שתי בנות ובן, ושמונה נכדים ונכדות.

יהי זכרו ברוך!