נולדה בי”ז טבת תרצ”ב/27.12.1931 בבואנוס איירס ארגנטינה
נפטרה בי”א סיון תשע”ו/17.06.2016 ונקברה ברמת-דוד.
ההורים: אלוירה ואנחל פרקמפו
נישאה לנתן בן ארי ב- 1951.
עלתה לארץ והגיעה לרמת-דוד ב- 1968
צאצאים: בן-דן ובת דבורה. נכד אחד ונכדה אחת
תולדות חיים
מרים נולדה בבואנוס איירס ב- י”ז טבת תרצ”ב/27.12.1931.
היא הייתה בת יחידה לאביה אנחל פרקמפו שנישא בשנית לאימה אלוירה קוסיו. לאביה היו ארבעה ילדים מנישואים קודמים.
מרים למדה לכתוב על מכונת כתיבה ואחר- כך עבדה כפקידה בבית- מרקחת.
היכרותה עם נתן הייתה בטלפון, כאשר צלצלה למרפאה שבה הוא עבד. ההכרות הטלפונית נמשכה כשמונה חודשים עד שנתן הצליח לפגוש אותה, ולאחר חודשי היכרות הם נישאו ב- 1951.ב-1961 נולד הבן דן ובשנת 1967- נולדה הבת דבורה.
נתן הושפע מבן דודו שביקר בארץ ובקיבוץ, והמשפחה פנתה לסוכנות היהודית שהציעה להגיע לקיבוצים: מעלה – החמישה ורמת-דוד.
הם שמעו על המיקום הטוב של רמת- דוד והגיעו לארץ ולקיבוץ עם שני ילדיהם ב- 1968 (לאחר מלחמת ששת הימים).
דן היה בן שמונה ודבורה בת שנתיים.
צפורה דגני הייתה מזכירת הקיבוץ והיא קבלה אותם.
המשפחה קבלה דירה עם שני חדרים והילדים נכנסו למערכת החינוך המשותף.
מרים התחילה לעבוד במטבח וחדר האוכל והתמידה בעבודתה זו עד צאתה לגימלאות.
בוקר בוקר התייצבה לעבודתה ומילאה בדייקנות את תפקידה. תמיד שקטה ומדברת מעט.
לא הייתה מעורבת בחיי הקהילה ודאגה לביתה.
חברות ועזרה הדדית מדהימה הייתה במשפחה.
כשחלתה מרים והתקשתה בהליכה, נתן דאג לכל מחסורה וטיפל בה במסירות רבה.
כאשר קשתה עליהם המציאות, עברה מרים לבית הסיעודי “עיינות” ובהמשך- הצטרף אליה גם נתן.
בחמש השנים האחרונות לחייה נשארה ללא נתן שנפטר, וטופלה במסירות ובאהבה בבית עיינות כאשר דבורה הבת הגיעה מרחוק והייתה בקשר הדוק עם מרים וכל הצוות, ואליה חבר גם הבן דן.
מרים נפטרה ב- י”א בסיון תשע”ו/ 17.6.2016, בגיל שמונים וארבע וחצי והותירה אחריה את ילדיה ונכדיה.
יהי זכרה ברוך.
