נתן בן ארי

נולד ב-ט”ו תשרי תרפ”ז/23.10.1926 בבואנוס איירס בארגנטינה

נפטר ב- י’ תשרי תשע”ב/08.10.2011 בגיל 85, ונקבר ברמת-דוד

ההורים: ליאון ורחינה סברינו

נישא למרים ב- 1951

ב- 1968 עלה עם משפחתו לארץ והגיע לרמת-דוד

צאצאים: בן-דן, בת-דבורה, נכד ונכדה

תולדות חיים

נתן נולד ב- ט”ו תשרי תרפ”ז/23.10.1926 בבואנוס איירס בארגנטינה להוריו רחינה וליאון סברינו .

למשפחה נולדו עוד שלושה בנים.בבית לא שמרו על מסורת ולא חגגו את חגי היהודים.

במשפחתם קרתה טרגדיה, כאשר אימו נרצחה לעיניו ולעיני אחיו, כאשר היה בגיל עשר ואחיו בגיל אחת-עשרה וחצי.

האב המשיך לגדל את בניו ולממן את לימודיהם.

נתן למד שש שנים בבית ספר עממי בלה פלטה, ועוד שש שנים בתיכון.

אחיו הגדול למד רפואה ונתן הושפע מכך, למד מספרי הלימוד שלו, והצליח להתקבל לביה”ס לרפואה בעיר לה פלטה, סיים שנתיים לימודים והבין שזה לא בשבילו והפסיק את לימודיו.

בזכות זאת קיבל עבודה במרפאה בהזרקת זריקות פניצילין לחולים.

בעבודה זו הכיר את מרים דרך שיחות טלפון.

כשנה שלמה ניהלו שיחות בטלפון עד שנתן הצלחת להגיע לבואנוס-איירס כדי לפגוש אותה.

לאחר שמונה חודשי הכרות התחתנו בשנת 1951.

הבן דן נולד בשנת 1961 והבת דבורה נולדה בשנת 1967.

לאחר נישואיו עבד כפקיד בבנק ולאחר מכן התחיל ללמוד טכנאות קרור והתפרנס ממקצוע זה.

בן-דודו שביקר בישראל ובקיבוץ סיפר על החיים בארץ ובהשפעתו הגיע לסוכנות היהודית, שם הוצעו לו שני קיבוצים: מעלה החמישה ורמת-דוד.

אימו החורגת שהייתה בישראל, הציעה לו שילך לרמת-דוד הנמצאת באמצע ישראל וזה מקום נפלא.

ב 1968 – לאחר מלחמת ששת הימים, הגיעה המשפחה בטיסה ללוד, התקבלה ע”י הסוכנות, הכניסו אותה למונית, ישר לרמת-דוד.

צפורה דגני הייתה מזכירת הקיבוץ והיא קבלה אותם. המשפחה התקבלה לחברות בתאריך 06.12.1969.

נתן התחיל לעבוד בבית האריזה. עבד שלושה חודשים, רצה להפעיל את כישוריו הטכניים וביקש לעבוד במפעל המתכת.

שורקה ז”ל קיבל אותו לעבודה.

נתן למד מחיים אלמי ז”ל לחרוט, היה חרט טוב והמשיך לעבוד במפעל 15 שנה.

לאחר מכן עבר לעבוד בקירור. נתן היה אחראי על חדרי הקירור במטבח ובבית האריזה, תיקן את המקררים של החברים והמוסדות וטיפל במזגנים של הקיבוץ, עד ליום צאתו לפנסיה.

מספרת דבורה בתו על נתן, שדאג כל חייו להתפתח וללמוד, עסק באלקטרוניקה, בגינון, בבישול, בצילום, בנגרות ובויטראז’ זאת בנוסף להיותו חרט במפעל המתכת ואיש מיזוג האויר והקרור של הקיבוץ.

הוא היה עמוד התווך של המשפחה, ובעיקר של מרים. טיפל בה במסירות רבה וסעד אותה עד לכניסתה ל”עיינות” וגם שם ליווה אותה באהבה רבה.

כאשר הורע מאוד מצב בריאותו הסכים לחבור למרים בבית “עיינות”.

נתן נפטר במוצאי יום כיפור י’ תשרי תשע”ב/08.10.2011 בגיל 85.

הותיר אחריו את אשתו מרים, בן ובת, נכד ונכדה.

יהי זכרו ברוך!