עדה ליזרוביץ (לבית פינקלשטיין)

נולדה בד’ תשרי תרצ”ב / 15.9.1931 בוורשה, פולין

נפטרה בב’ סיון תשע”ז / 27.5.2017 בגיל 85 וחצי

ונקברה ברמת-דוד

ההורים : ישעיה ושרה פינקלשטיין

עלתה לארץ ב-1948

ובאותה שנה הגיעה לרמת-דוד

נישאה לגבריאל ליזרוביץ ב-1957

צאצאים: בן (שי), בת-אורלי ושלושה נכדים.

 

 

תולדות חיים

עדה נולדה בשנת 1931 בוורשה להוריה ישעיה ושרה פינקלשטיין.

ארבע שנים אחריה נולדה אחותה רבקה.

אביה היה רב ואמה נתנה שיעורים בפולנית, רוסית וגרמנית. הבית היה דתי ודיברו בו רק ביידיש.

עדה למדה בבי”ס פולני ובמקביל- גם “בבית יעקב”, כדי ללמוד לקרוא ביידיש.

בהיותה בכתה ג’, בשנת 1939- נכנסו הגרמנים לוורשה.

המשפחה עברה להתגורר בחדר קטן בגטו.

בהיותה בת 11, תפסו אותה לעבודה באחד מבתי החרושת לנשק שם עבדה ליד גויה אחת ששמרה עליה.

ב-1945 לקחו את אחרוני העובדים ששרדו והעבירום למחנה אחר בצ’נסטחובה, שם חיכו לרכבת שתיקחם לאושוויץ.

למזלם- הגיעו הרוסים ושחררו אותם. מאותו רגע הייתה עדה יחד עם חברתה מינדל.

מורה לעברית מלודז’ החלה ללמדה עברית, ובהמשך – חזרה עדה ללימודים בבית ספר וסיימה את לימודיה עד הכיתה השביעית. משם נסעה לברגן-בלזן לבית ספר שהיו בו כיתות גבוהות, למדה חצי שנה והצטרפה לקבוצת פליטים שקיבלה סרטיפיקטים.

באפריל 1948 הגיעה עם האנייה “ארגנטינה” לארץ ישראל ונשלחה למחנה עולים ברעננה.

משם באה לרמת-דוד לפני פסח 1948 והצטרפה לחברת הנוער של יפה מוזס.

המורה שלהם היה גימפל יוסט והמטפלת –זהבה הרמתי.

כנערה עבדה עדה במספר ענפים בקיבוץ: מטעים, גן-ירק, ועם הפעוטות.

לאחר סיום שנתיים בחברת הנוער התגייסה עדה לצבא והגיעה לבסוף להיות חובשת.

בתום הצבא חזרה עדה לרמת-דוד והתבקשה להצטרף לצוות אחיות המרפאה יעל וחוה.

15 שנה עבדה במרפאה תוך שהיא יוצאת להשתלמויות וימי עיון בתחום .

את גבריאל הכירה בשובה לרמת-דוד לאחר הצבא. הם נישאו בשנת 1957 ונולדו להם בן (שי) והבת אורלי.

בסיום תקופת עבודתה במרפאה התחילה עדה לעבוד בחדר האוכל ובמחסן הבגדים.

כל אותה תקופה חיפשה קורסים ללמידה ומצאה את קורס הפדיקור בחיפה.

הלימודים אושרו ועדה התחילה את הכשרתה בחיפה.

כאשר קיבלה אישור לעבוד בפדיקור- החלה לעבוד בקיבוץ ולקבל חברים לטיפולים תוך כדי התעניינות ולימוד מתמיד על חידושים במקצוע.

בשילוב עם עבודתה בפדיקור המשיכה לחלק בצהריים בחדר האוכל את מאכלי הדיאטה לחברים.

עדה אהבה ללמוד וכל השנים השתתפה בקורסים בנושאים מגוונים: אנגלית, בישול, תפירה.

חברותו של גבריאל- בעלה ואבי ילדיה הופסקה בשנת 1965 ועדה נשארה לבד עם ילדיה בקבוצה.
גבריאל נולד בכ”ה אב תרצ”א /8.8.1931 בפולין, ורשה
ונפטר בג’ תמוז תשמ”ט / 6.7.1989 בגיל 58, ונקבר בקרית ביאליק.

עדה שמרה כל השנים על קשר עם גבריאל, טיפלה בו וביקרה אותו עם שי ואורלי.

שי ואורלי עזבו את הקבוצה בבגרותם אך התמידו כל הזמן לבקר ולדאוג לאמם.

חייה של עדה לא היו קלים ומידי פעם היתה צריכה להילחם עם מוסדות הקיבוץ על זכויות שהגיעו לה לפי הותק…

בשנת 1999- עברה עדה אירוע מוחי, התאוששה ממנו וחזרה לתפקד בביתה.

עדה נהגה לנסוע פעמיים בשבוע לסב-יום והייתה מרוצה מהפעילות שעשתה שם.

גם למפגשים במועדון שלנו היתה מגיעה מידי פעם.

השתדלה לשרת את עצמה בביתה ככל שמצב בריאותה אפשר זאת, ובזמן האחרון זכתה לעזרה צמודה.

עדה היתה ידועה בעקשנותה להיות עצמאית, להגשים את רצונה ולהכתיב את מהלך חייה.

בימיה האחרונים הדרדר מצבה הבריאותי והיא הועברה לבית עיינות .

עדה נפטרה במוצאי שבת ב’ סיון תשע”ז / 27.5.2017 בגיל 85 וחצי.

הותירה אחריה את שי, אורלי ונכדים.

יהי זכרה ברוך!