צבי אלמי (גרבר)

נולד ב-ל’ ניסן תרס”ה/5.5.1905 במיכלישקי, פולין

נפטר ב- ט”ו טבת תשל”ה/ 29.12.1974,בגיל 69

ונקבר ברמת-דוד

ההורים: חנה ואלי-חיים.

ב- 1926 עלה לארץ מפולין.

ב- 1928 הגיע לקיבוץ ממזרע.

ב- 1934 נישא לפרומה לבית רוטקוביץ

צאצאים: אלישבע, יגאל, חיים ונכדים.

תולדות חיים:

צבי נולד ב- ל’ סיון תרס”ה/ 5.5.1905 במיכלישקי בפולין להוריו חנה ואלי חיים.

המשפחה הייתה מכובדת. סבו עקיבא, והאב אלי חיים, היו מחשובי העיירה, שימשו כבוררים ושופטים ליהודים ולפולנים. הבית היה מסורתי וציוני.

בני המשפחה התגאו בבן צבי שעלה לארץ, ציפו גם הם לעלות, אך המלחמה מנעה זאת. רק אימו של צבי חנה גרבר, זכתה להגיע לארץ ולקיבוץ בשנת 1936.

צבי עלה לארץ ב- 1926 ואת ראשית צעדיו בארץ עשה בפתח-תקוה בכיבוש עבודה בפרדסים אצל איכרים שהתנכרו לעבודה עברית. זו הייתה תקופה קשה – חוסר עבודה וחוסר לחם.

בשנת 1928 הגיע צבי לקבוצת עיינות מקיבוץ מזרע.

עבד מספר שנים בפלחה בתנאים ובכלים פרימיטיביים, עבד גם בעגלונות ובהובלת כדי החלב לנהלל.

מאוחר יותר עבר לעבודתו הקבועה בענף המטע והיה אחד מצוות העובדים במשך שנים רבות.

בשנת 1934- חזר לפולין, נשא את פרומה לבית רוטקוביץ לאשה והביא אותה לעיינות- רמת-דוד.

בעיינות נולדו ילדיהם: אלישבע (1936), יגאל (1938), וחיים (1945).

שלושת הילדים נישאו ברמת-דוד וילדיהם הראשונים של אלישבע וחיים נולדו ברמת-דוד.

יגאל נפטר בשנת 1992 וקבור בירושלים, חיים נפטר בשנת 2006 וקבור בכרמיאל ואלישבע נפטרה בשנת 2007 וקבורה ברמת-דוד.

צבי התבלט בתחום החברתי והתנועתי, לחם על עקרונותיו כאיש תנועת גורדוניה והיה פעיל באסיפות הקיבוץ.

הוא היה איש ספר, אהב השכלה קידמה ותרבות. חיבב הומור, בעיקר את הבדיחה היהודית המתובלת ביידיש. הוא האמין בכוחה של הקבוצה לחנך את הבנים בדרך הדוגמה האישית ואורח חיים צנוע.

צבי התייחס בכבוד למורשת אבות וטיפל במסירות באימו חנה גרבר אותה הביא לקבוצה בשנת 1936 עד פטירתה בשנת 1948.

צבי אלמי נפטר בט”ו טבת תשל”ה/29.12.1974 בגיל 69.

השאיר אחריו את רעייתו פרומה, את ביתו אלישבע, בניו יגאל וחיים ובני ביתם.

יהי זכרו ברוך!