צבי (הירש) חיות

נולד בי”ח אב תרע”ח / 27.7.1918 בדינוב שבפולין

נפטר בט’ תשרי (ערב יום הכיפורים) תשע”ג/ 25.9.2012 בגיל 94

ונקבר ברמת-דוד

ההורים: דבורה ושמואל חייס

עלה לארץ ב-1948

והגיע בשנה זו לקיבוץ עם לאה

צאצאים: שלושה בנים, חמישה נכדים ושלוש נכדות

תולדות חיים

צבי חיות נולד בי”ח אב תרע”ח / 27.7.1918 בעיירה דינוב שבפולין להורים מסורתיים.

למשפחה נולדו עוד ארבעה אחים ואחיות .

במלחמת העולם השנייה נדד עם חלק מבני משפחתו לאזור הסובייטי, שם הועבר לסיביר ועבד עבודה מפרכת בתנאי קור קשים, וזאת עד לסיום המלחמה .

במשך שנים אלה נפטרו הוריו ואחיו. בשנת 1945 חזר לפולין, אל לא הצליח למצוא איש מבני משפחתו.

הוא נדד באירופה, הגיע לגרמניה למחנה פליטים, הצטרף לתנועת גורדוניה ושם הכיר את לאה.

עלייתו הראשונה לארץ היתה בעלייה בלתי חוקית, על אניית המעפילים “אכסודוס” (יציאת אירופה) שנתפסה על-ידי הבריטים, הוחזרה לגרמניה ומעפיליה הורדו בכוח.

מוסדות ההעפלה דאגו לספק ניירות מזויפים למעפילים, וכך הגיע צבי באנייה “קדמה” במרץ 1948 לחיפה, ופגש שוב את לאה שעלה לפניו.

צבי ולאה הגיעו לקבוצת עיינות- לרמת דוד בשנת 1948, נישאו, וכאן נולדו שלושת ילדיהם: שמעון, שמוליק ואילן.

בשנים הראשונות לאחר בואו לקיבוץ סודר צבי לעבוד בענף הזבל ולנהל אותו. ענף זה היה חשוב כי סיפק זבל אורגני לכל ענפי השדה והמטע.

צבי למד את נושא הזבל האורגני, ולמרות העבודה הקשה פיתח את הענף וזכה לשבחים רבים ממדריכי החקלאות.

צבי ינאי שעבד אתו זכר איך למד לערב בצורה נכונה קש וזבל לח בפינת המלבן, לבנות לגובה מקירות הערימה פנימה ולשמור בקפדנות על קווים אנכיים של המלבן.

השלמות והאסתטיקה באזור ערימות הזבל היו פרי מאמציו של צבי חיות בניהול ובפיתוח הענף.

לאחר ארבע שנות עבודה בענף זה, חלה צבי במחלת השחפת, החלים, ועבר לעבוד בדואר והתמיד בכך עד סוף אוקטובר 2005.

על עבודתו בדואר סיפר צבי:” בראשיתו היה הדואר לב ליבו של הקיבוץ ושימש גם מרכזית טלפון.

כל ניסיון ליצור קשר עם מישהו בקיבוץ היה צריך לעבור דרכי וכן גם בדרך ההפוכה.

הפעילות בדואר היתה רבה וחשובה ונתנה לי סיפוק רב. אשתי, משפחתי ועבודתי בדואר היו כל עולמי “.

צבי הרבה לפרסם בעלוני הקבוצה את דעותיו ובקשותיו בנושא הדואר ותקשורת הטלפונים.

היה לו חשוב שהכל יהיה מסודר ויתנהל בצורה תקינה.

הוא שמר בקנאות על מקום עבודתו בדואר ורק יחידי סגולה יכלו להחליפו בעת הצורך.

במקביל לעבודתו בדואר היה פעיל בוועדת הקשר ודאג לשלוח לחיילים מדי חודש את חבילות השי ואת דפי המידע של הקיבוץ.

בזמנו הפנוי עסק בתחביבו- אוסף בולים שהיה נדיר וגדול ביותר.

כאשר חלתה לאה אשתו, טיפל בה צבי וסעד אותה באהבה ובמסירות רבה במשך חמש שנים עד לפטירתה בשנת 1999.

בסוף שנת 2005 הורע מצבו הבריאותי והוא נאלץ לפרוש מעבודתו בדואר, לא עבר זמן רב והוא איבד את מאור עיניו ועבר להתגורר בבית עיינות עד ליומו האחרון .

צבי חיות ייזכר כאיש הדואר המיתולוגי של הקיבוץ, שדאג במסירות רבה לדואר ולעיתונים.

צבי נפטר בט’ תשרי (ערב יום הכיפורים) תשע”ג / 25.9.2012 בגיל 94 .

הניח אחריו שלושה בנים, חמישה נכדים ושלוש נכדות.

יהי זכרו ברוך!