נולדה בט”ו תמוז תרצ”א / 30.6.1931 בירושלים
נפטרה כ”ח בשבט תשע”ט / 3.2.2019, בגיל 87
נקברה ברמת דוד
הורים: אברהם ומרים לאש
נישאה לאפרים יוסיפון בשנת 1950
הצטרפה לרמת דוד בשנת 1949 בהכשרת “המכבי הצעיר”
צאצאים: 3 בנות – עירית, ענת ושלומית, 6 נכדים ונכדות ו 6 נינים ונינות
תולדות חיים
נולדה בירושלים בט”ו תמוז תרצ”א/ 30.6.1931 כציפורה לאש, בת למשפחה מסורתית.
בת חמישית לאברהם ומרים, אחותם הצעירה של מרדכי, שרה, יהושע וצבי.
פיצי ומשפחתה גדלו ברווחה, בבית גדול ועל כך היא מספרת: “אבי עבד כקבלן בניין, והוא בנה לנו בית מפואר ביותר עם אמבטיה – דבר לא מקובל בימים ההם, שירותים כפולים, מטבח עם שני כיורים וארבעה חדרים גדולים. מכל ירושלים באו לראות את הבית שלנו”.
את כינוייה פיצי קיבלה בצעירותה, כשחבריה השתעשעו במשחקי מילים בשמותיהם, וערבבו את אותיות שמם. “לכולם זה עבר, ואני נשארתי פיצי” (סיפרה בראיון שנערך עימה).
את ילדותה ונעוריה העבירה בירושלים, ובהיותה בת 17, עת מלחמת השחרור, הפסיקה את לימודיה וגויסה עם חבריה ל”הגנה”, שם פעלה כקשרית.
בתפקידה זה היה עליה להעביר מכתבים מאנשי הסוכנות לכתובות שונות ומאוחר יותר עבדה בבית החולים והגישה אוכל לפצועים. כמו כן הייתה שותפה בהקמת שדה התעופה בגבעת שאול בירושלים, בזמן המצור.
בשנת 1949, והיא בת 18, התכוננה לגיוסה לנח”ל, ובמסגרת תנועת הנוער “המכבי הצעיר” נשלחה להכשרה ולעזרה בעיינות. התקופה הראשונה הייתה לה קשה מאוד.
את אפרים יוסיפון, מי שלימים הפך לבעלה הכירה בקיבוץ ועל כך היא מספרת:“גרתי עם עוד חברה בצריף, שבקצהו גר אפרים יוסיפון, בן הקיבוץ, חתיך רציני ונחשק. ראיתי חייל רחב כתפיים במדים, ומיד היה לי קליק בלב. ערכנו היכרות ושוחחנו שיחה קצרה. בערב ביקשתי מחבר מההכשרה, שהלך לבקר את אפרים, שייקח אותי איתו. כעבור זמן קצר נשארנו לבד, ונוצר הקשר בינינו”
קבוצת ההכשרה של פיצי עברה לקיבוץ הסוללים, ולאחר כחצי שנה, בה אפרים היה מגיע לבקר את אהובתו פעמיים בשבוע, חזרה פיצי אל הקיבוץ.
בשנת 1950 התחתנה עם אפרים (לצבא לא גויסה בסופו של דבר בשל הנישואין) וכעבור כתשעה חודשים נולדה ביתם הבכורה עירית, בחודש השביעי להריון.
במה שנוגע לטיפול בבנות, החיים בקיבוץ לא היו קלים לפיצי – היא רצתה להיות מעורבת יותר בגידולן, לא השלימה עם הלינה המשותפת ורצתה לגדל את בנותיה עירית וענת בבית. כשעירית הייתה בת 8 וענת בת 4, עזבו אפרים ופיצי את הקיבוץ ועברו לגור בבאר שבע, שם נולדה ביתם הצעירה שלומית.
“היו לנו חיים טובים בבאר שבע. קנינו דירה קטנה ואוטו בעזרת אבא שלי. אני נהניתי להיות אמא ל-3 בנות בלי שאף אחד אמר לי איך צריך לגדל אותן” (סיפרה בראיון שנערך עמה). אפרים לעומתה, התגעגע לקיבוץ ולעמק וכעבור 10 שנים, שבה המשפחה לקיבוץ.
במהלך השנים עבדה פיצי במספר עבודות בקיבוץ: במטבח, בגן הילדים, בבית התינוקות, במכבסה ועם הנוער. מאוחר יותר הייתה סגנית אקונומית ומשם עברה לעבוד עד יציאתה לגמלאות, במרפאה.
לפני 19 שנים, נפטר אפרים, לאחר 50 שנות חיים משותפים. מאז דאגה פיצי להנעים את זמנה בקיבוץ עם משפחתה המורחבת ואהבה לרקום ולעסוק במלאכות יד שונות.
פיצי נפטרה בבית עיינות, ברמת דוד, בבוקר יום ראשון, כ”ח בשבט תשע”ט / 03.02.2019 .
הניחה אחריה את שלושת בנותיה- עירית, ענת ושלומית, 6 נכדים ונכדות ו-6 נינים ונינות.
יהי זכרה ברוך!
