רינה שתיל

נולדה: כ”ט תמוז תרפ”ד / 31.07.1924 בצפת

נפטרה: כ”ב ניסן תשע”ח / 08.04.2018, בגיל המתקרב ל-94

ונקברה ברמת-דוד

ההורים: טובה ויוסף מנדלסון (ילידי הארץ).

הגיעה לקיבוץ מצפת בשנת 1946 ונישאה לאהרון שתיל.

צאצאים: עמיחי, יונה, אורית, גיל. 11 נכדים ו- 9 נינים.

תולדות חיים

רינה נולדה בצפת ב- כ”ט תמוז תרפ”ד/ 31.7.1924 להוריה טובה ויוסף מנדלסון ילידי הארץ.

למשפחה נולדו שלוש בנות: רינה הבכורה, אחות שניה נפטרה בהיותה תינוקת ואחות שלישית-חנה נפטרה אף היא בגיל 56. אביה פתח בצפת מחלבה משגשגת לייצור גבינה צפתית.

בהיותה בת חמש פרצו המאורעות של 1929 והיא ידעה לתאר את זיכרונותיה מאותה תקופה של פרעות ביהודי צפת. לאחר מלחמת השחרור השתפר מצבה הכלכלי של המשפחה, נקנה בית יותר גדול והיה גם חשמל.

רינה הלכה לנוער העובד וכאשר פתחו את בית ההבראה בוסל – השתלבה בו בעבודה בחדר האוכל. גם במטבח בבית חולים העמק עבדה מספר חודשים ואהבה לקשט את האוכל שהכינו לחולים בשבתות.

את אהרון הכירה בבואו להבראה בבית בוסל בצפת והגיעה לרמת-דוד בסוף 1946.

לרינה ואהרון נולדו 2 בנים ושתי בנות: עמיחי, יונה, אורית וגיל.

מיומה הראשון ברמת-דוד עבדה במטבח: תחילה במטבח ביה”ס המשותף שהיה באזור בי”ס קישון של היום ואחר כך במטבח של הקיבוץ.

את מרבית שנות עבודתה העבירה במטבח בתפקידים שונים: אקונומית, מבשלת ראשית, אופה עוגות לכל חג וארוע ודואגת לאוכל טעים בכל יום מימות השנה.

העבודה במטבח הייתה פיזית וקשה: מהשכם בבוקר ועד לגמר הניקיון בסוף ארוחת הצהריים.

בגיל 60 עברה רינה לעבוד חצי יום במטבח בבישול בפינת הדיאטה ובאפיית עוגות לחגים ושמחות וחצי יום במתפרה ליד מכונת הסריגה של דברי צמר.

שש שנים הייתה אקונומית, שמונה שנים בתפקיד של רכזת ועדת חתונות וגם אחת מצוות ועדת השיכון. אהבה לטייל, לארח אנשים בביתה, ובצאתה לגימלאות מילאה את השבוע בביקורים בסב-יום.

גם כשעברה להתגורר בבית עיינות המשיכה לנסוע לסב-יום ולסרוג… כמעט עד ימיה האחרונים.

בהגיעה לגיל 90 חגגנו לה ולשרה קריב יום הולדת במועדון המבוגרים. לכבוד אותו תאריך כתב משה פלד ז”ל ברכה בחרוזים ואצטט משם כמה קטעים:

” רינה בת תשעים? זה לא נשמע סביר, זה לא נשמע מתאים,

כי אצלי למשל- עוד יושב חזק בזיכרון טעם מאכליה, טעם מרקיה,ושאר מעדניה בממלכת המזון….

כשרינה מישהו אוהבת זוהי מתיקות וטעם גן-עדן יום-יום.

אם חלילה על מישהו כועסת יש לה מה זה לכסיקון,

אם מישהי הקדיחה לה תבשיל בשקט היא ביקשה –

“מהסירים תזוזי, איך הצלחת לשרוף את המרק, מה קרה לך סוזי?”

אך היום אנו זוכרים את רינה במטבח באותם ימים יפים וכולנו כאיש אחד לך שרים:

“לא שכחנו, מטעמיך עוד אצלנו בזיכרון עם כל הטעמים, התבלינים ובעיקר עם חריפות הלשון….”

כזאת הייתה רינה במטבח וכזאת הייתה מסורה גם למשפחתה הענפה.

רינה נפטרה בכ”ב ניסן תשע”ח / 8.4.2018 בגיל המתקרב ל- 94.

הותירה אחריה 2 בנים ו-2 בנות, כלות וחתנים, 11 נכדים ו-9 נינים.

כולנו משתתפים בצער המשפחה.

יהי זכרה ברוך!