נולדה בכ”ז אייר תרפ”א / 15.5.1921 בלודז’ בפולין
נפטרה בכ”ה אדר תשע”ג / 7.3.2013, בגיל 92
נקברה ברמת דוד
הורים: רחל ומאיר
נישאה לחיים נרי בגרמניה ב-1947
בשנת 1948 עלתה משפחת נרי לארץ ולקיבוץ ממחנה מעבר בקפריסין
צאצאים: רחלי , יונה ואלי, שמונה נכדים ושמונה נינים
תולדות חיים
שושנה נולדה בכ”ז אייר תרפ”א / 15.5.1921 בלודז’ בפולין להוריה רחל ומאיר ילידי פולין.
המשפחה הייתה מסורתית, ברוכת ילדים- שש בנות ושני בנים.
האב היה סוחר עצים והאם עקרת בית שהקפידה על חינוך הילדים.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, עזבה שושנה, בגיל 17 עם אחותה את הבית כדי לפגוש את אחותן בחציית הגבול לרוסיה, ניסיון שלא צלח.
שושנה ואחותה נלקחו ע”י הרוסים לעבודה במחנה אורל בסיביר, בתנאים קשים ובקור מקפיא מינוס 50 מעלות.
לאחר מכן המשיכו האחיות לנדוד ועסקו בעבודות שונות.
שושנה ניצלה את הידע שלה בעזרה ראשונה והתקבלה כאחות בבית חולים מקומי ע”י סטלינגרד עד לסיום המלחמה.
לאחר סיום המלחמה אפשרו הרוסים לפליטים מפולין לחזור לפולין.
שושנה חזרה ללודז’ ולצערה מצאה שם את הפולנים שהשתלטו על הבית.
משם נסעו שושנה ואחותה לצ’כיה, אוסטריה ולגרמניה.
בגרמניה הן הצטרפו לפליטים היהודים שנאספו בוילה גרמנית. שם פגשה שושנה את חיים, והם נישאו ב1947 בגרמניה.
במסגרת עליה ב’ חזרה משפחת נרי לאוסטריה ועברה את הגבול ברגל דרך האלפים לאיטליה, למחנה ע”י הים בהמתנה להפלגה לארץ.
שם נפגשו שושנה וחיים נרי עם בלומה ואריה זינגר ומאז נוצר הקשר החברי ההדוק בן המשפחות שנמשך לאורך השנים.
הם הפליגו בספינה “לא תפחידונו” במשך שבועיים, אך לפני ההגעה לארץ נתפסה הספינה ע”י הבריטים שהגלו את הנוסעים לקפריסין.
בקפריסין נולדה למשפחת נרי הבת הבכורה, רחלי, שנפטרה מאוחר יותר בגיל צעיר מאסון שקרה בקיבוץ.
לקפריסין הגיעו שליחים מהארץ שיעדו מספר משפחות לכפר החורש. (אך הדרך לכפר החורש נחסמה, ולכן שונה היעד לרמת- דוד).
באנייה “קדמה” הגיעו לארץ מקפריסין, שוכנו תחילה בבית עולים בכפר חיים ע”י חדרה, ולאחר מכן הגיעו לרמת- דוד.
שושנה היתה מרוצה מהחיים בקיבוץ למרות הקושי ברכישת השפה.
היא עבדה בבית התינוקות, במטבח ובגן הילדים, תוך כדי למידת העברית. מאוחר יותר נולדו הבת יונה והבן אלי.
שושנה זכורה כמטפלת אשר ליוותה את ילדי גן הילדים ברצף עד הגיעם לגיל בר מצוה.
קבוצה זו נקראה “הילדים של שושנה”, שהקשר איתה נמשך לאורך שנים.
עם הזמן הגשימה שושנה את חלומה ללמוד תפירה.
היא יצאה לקורס גזירה ותפירה בנתניה למשך חצי שנה כשהיא נעזרת במלכה זיגמונד התופרת המנוסה.
בסיום הקורס החלה לתפור במחסן הבגדים של הילדים, והיתה גם אחראית עליו מספר שנים.
שושנה השקיעה את מרצה, אהבתה וכשרונה בתפירת בגדים לילדים.
כולם זוכרים את נעלי הבית שנהגה לסרוג לכל תינוק חדש שנולד.
שושנה שמרה על אופטימיות וחיוך גם כשהיה לה קשה.
כאשר נפטר חיים בעלה, ביקשה שייקבר ליד ביתה רחלי ז”ל.
בסיפור תולדות חייה ביקשה גם היא לשכב ע”י “האוצר שלא ניתן להחזיר בעד שום הון שבעולם”. ובקשתה מולאה.
שושנה נפטרה בכ”ה אדר תשע”ג 7.3.2013 בת 92 .
הותירה אחריה את ילדיה יונה ואלי, שמונה נכדים ושמונה נינים.
יהי זכרה ברוך !
