נולד בה’ ניסן תרס”ט / 14.4.1909 בלודג’ פולין.
נפטר בכ”ג ניסן תשי”ח / 13.4.58, בגיל 49 ונקבר ברמת דוד
ההורים: דב ושרה פד’נובסקי
עלה לארץ ב-1931
הגיע לקיבוץ ב- 1933
שמואל היה רווק
תולדות חיים
שמואל גביש (פד’נובסקי) נולד בה’ ניסן תרס”ט / 14.4.1909 בלודג’ פולין להוריו דב ושרה פד’נובסקי.
אביו של שמואל היה ציוני פעיל, ושמואל ספג בבית חינוך ציוני מסורתי.
שמואל זכה להרחיב את ידיעותיו בתורה ובספרות הציונית בזכות מורה מיוחד שפתח אותו להשכלה ולהרחבת הדעת.
שמואל למד בגימנסיה העברית בלודג’, וסיים את לימודיו בהצטיינות.
בגימנסיה חונכו על ערכי תנועות הנוער ועל יחס פתוח לאמנות- לציור, למוסיקה – תחומים שליוו את שמואל בהמשך חייו.
אך, תחום העיסוק הציבורי המרכזי של שמואל היה בחינוך הנוער הציוני בתנועת “תכלת לבן”, שליכדה סביבה צעירים בהווי דופי תוך גיבוש הציונות הסוציאליסטית.
לארגון זה חברו כמה נערים מהגימנסיה העברית בלודג’, בינהם שמואל, שהיה דובר עברית רהוטה, שר שירים עבריים והפך למרכז החבורה.
עם הזמן, הפך ארגון זה לתנועת “גורדוניה”, על שם תורתו של א.ד.גורדון, תורה שעקרונותיה היו עליה לארץ, הגשמה עצמית ושיבה לאדמה.
בין המחנכים והמדריכים ב”גורדוניה” היה שמואל, שהפך למשענת ליתר המדריכים, סיפק להם חומר לשיחה עם החניכים, שילב את החגים המסורתיים בערכי התנועה בפעילות החינוכית, ושימש פֶה לתנועה בכינוסים הגדולים, בוועידות ובמועצות.
ב-1931 עלה שמואל לארץ ב”גורדוניה” ב’ במושבה רחובות ולאחר שנתיים הצטרף עם הקבוצה לרמת- דוד.
אבל, לא ארכו הימים והוא נקרא לעבוד בתנועה, ומאז התמסר לעבודה זו.
הוא פעל רבות למען מוסדות הקיבוץ בארץ ולמען קיום הקשר עם התנועה בחו”ל, ותמיד שמר על קשרים הדוקים עם הקבוצה ברמת- דוד.
שמואל היה פובליציסט, בעל סגנון עברי משובח ושימש שופר לתנועת העבודה.
הוא אהב את היופי , התלהב ממוסיקה , הוקיר אמנות ואהב ספר. לא אחת העדיף לבקר במוזיאון על פני עיסוק אחר.
שמואל היה איש שיחה, הנוטה להאזין לזולת.
כל חליפת מכתביו היתה מעשה יצירה ספרותית.
את כשרונותיו העמיד לרשות הכלל, לרשות התנועה בה פעל בארץ ובחו”ל, בכל מקום בו פעל היו בו מסירות ולהט, ונהג להילחם על דעותיו.
בשנים האחרונות לחייו נסע לאנגליה למטרת לימודים. הוא תכנן לכתוב ספר בתחום הכלכלה והחברה, אך לא זכה להגשים זאת בגלל מחלתו.
שמואל נפטר בכ”ג ניסן תשי”ח / 13.4.58 והוא בן 49.
שמואל גביש ייזכר כאיש תנועה בעל אידיאלים ועקרונות, בעל סמל של מדריך בגובה העיניים, היודע ליצור קשר חברתי סוחף, כשליח תנועתי וכנושא חזון.
יהי זכרו ברוך!